40 אלף משתתפים צבעו את מנהטן בכחול ולבן במצעד המסורתי ביום ראשון השבוע * לראשונה השנה משתתפי המצעד עמדו לדקת דומיה לזכר חללי מערכות ישראל בחו"ל * חגית סופייב – לבייב שיתפה את הקהל ב'כנס ירושלים' שהתקיים במקביל למצעד בהצלחה של ההשקעה בחינוך יהודי בתפוצות * עוד בכנס: פרס ירושלים לרותי לבייב – יליזרוב
השדרה החמישית במנהטן נצבעה בצבעי כחול-לבן לכבוד מפגן תמיכה בישראל: כ-40 אלף איש השתתפו ביום ראשון השבוע ב"מצעד ישראל" במנהטן, שנחשב לחגיגה הישראלית הגדולה בעולם מחוץ לגבולות המדינה. המשתתפים צועדים לאורך השדרה החמישית בעיר ניו יורק, כחלק מהמצעד שמתקיים מדי שנה החל משנת 1964. בשנה זו, ביוזמת ההסתדרות הציונית העולמית ומשרד הביטחון, וברקע החלטת ממשלה שיזם יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל, המצעד נפתח בדקת דומייה לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה בארץ ובתפוצות. ארבעה שרים הגיעו למצעד: אופיר סופר, גלית דיסטל אטבריאן, עמיחי שיקלי ועמיחי אליהו.
שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן השתתף במצעד ביחד עם משלחת של שגרירי או"ם ודיפלומטים בכירים. בקבוצת השגרירים והדיפלומטים צעדו נציגים מארצות הברית, גיאורגיה, גואטמלה, הונגריה, ליטא, אוקראינה, דרום סודן, צ'כיה, מולדובה, מרוקו, אוסטרליה, רומניה, אריתריאה, גינאה המשוונית, בולגריה, גינאה-ביסאו ותימור-לסט.
גם תנועת "עמנו" השתתפה במצעד עם חולצות "ציונות=דמוקרטיה". התנועה מזוהה עם מפלגת העבודה, ולא השתתפה שנים במצעד. השנה הם החליטו לצעוד כשהם מצרפים פעילי מחאה נגד הרפורמה המשפטית. עוד השתתפו במצעד, ראש העיר ניו יורק אריק אדמס, מושלת ניו יורק קאת'י הוקול, הסנאטור צ'אק שומר וחברי הקונגרס נאדלר, דניאל גולדמן וגרג מיקס. גם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לקח חלק.
ישראל ניצן, מ"מ הקונסול הכללי בניו יורק, אמר: "מרגש מאוד לצעוד כאן בניו יורק יחד עם עשרות אלפי אנשים ולחגוג את הסיפור הישראלי בשדרה החמישית של העיר ניו יורק. בשבועות האחרונים נחשפנו להתבטאויות מדאיגות ובראשן ההתבטאות המקוממת של בוגרת בית ספר "CUNY". המקרים הללו גורמים לרבים לחשוב פעמיים לפני שהם חושפים סממנים יהודיים, על אחת כמה וכמה כאלו המביעים תמיכה בישראל. האירוע היום הוכיח לרבים כי הקהילה והתמיכה בישראל איתנה כתמיד".
עוד משתתפת במצעד הייתה היועצת והמטפלת רות וסטהיימר, שחגגה יום הולדת 95. וסטהיימר ישבה על רכב פתוח. כשנשאלה מה סוד הקסם שלה להישאר תמיד צעירה השיבה: "אני תמיד תומכת בישראל וגם בשנה הבאה אני אהיה פה".
במקביל לצעדה שהחלה, מחו כמה עשרות מפגינים פרו-פלסטינים וחסידים נטורי קרתא עם דגלי פלסטין. חילופי דברים החלו בין הנטורי קרתא לישראלים, ומשטרת ניו יורק החלה לחצוץ בין הצדדים.
למרות המשבר ביחסים בין ישראל והבית הלבן והקרע ההולך וגובר עם יהדות ארה"ב – מארגני מצעד התמיכה דיווחו על היענות גבוהה של משתתפים. ב-JCRC ניו יורק, הארגון היהודי שעומד מאחורי ניהול המצעד מדי שנה, העריכו כי 40 אלף בני אדם צבאו על השדרה החמישית עם דגלי כחול לבן עד לסוף האירוע. יותר מ-30 משאיות השתתפו באירוע, הצועדים ייצגו יותר מ-250 קבוצות שונות מכל גווני הקשת הפוליטית שנהנו גם מהופעות מוזיקליות.
לא לדבר, לעשות
במקביל לצעדת ההמונים בשדרה החמישית, התקיים בניו יורק 'כנס ירושלים' היוקרתי. הכנס מתקיים בעיר מדי שנה ביוזמת עיתון 'בשבע' ומקבץ אליו את בכירי הקהילה היהודית והישראלית בניו יורק וארה"ב. השנה השתתפו בכנס שרים, חברי כנסת ומכובדים נוספים, שהגיעו במיוחד מישראל על מנת להשתתף בכנס.
אחת האורחות בכנס, היתה הגב' חגית סופייב -לבייב, שהגיעה לדבר על ההשקעה של משפחתה בחינוך יהודי בארה"ב וברחבי העולם. יחד איתה, הגיעו לכנס הרב זלמן זבולונוב, מנכ"ל הקונגרס בארה"ב והרב איציק ולוביק מקהילת ה'סנטר' הבוכרי בקווינס. בדבריה על הבמה, סיפרה חגית על ההתמקדות בהשקעת משאבים לחינוך:
"המטרה המרכזית שלנו היא לחזק את הזהות היהודית של יהודי ישראל והעולם. וזה אומר להתרכז בהשקעה בחינוך יהודי מגיל צעיר. בשם מטרה זו, הוקמו על ידי אבי, מר לב לבייב, מאות מוסדות ברחבי העולם, שם יושבים ילדים יהודים ולומדים על הזהות, השורשים והמסורת שלהם. תחום החינוך מאוד קרוב לליבי. זאת מפני שכאשר אבי הגיע לפגוש בפעם הראשונה את הרבי מליובאוויטש, הוא לא יכל לדבר. הרבי אמר לו: "זה בסדר, אתה לא צריך לדבר הרבה, אתה צריך לעשות הרבה". אז הוא נתן לו הוראה לדאוג לחינוך של יהודי ברית המועצות לשעבר. מאז, הוא בנה מאות מוסדות יהודיים במדינות אלו שפורחים ומשגשגים עד היום ומחזקים את הזהות היהודית של עשרות אלפי תלמידים ותלמידות בכל שנה".
בהתייחס לפעילות החינוכית בארה"ב אמרה לבייב: "לפני 25 שנים היה גל הגירה גדול ממדינות בריה"מ לשעבר. חלקם הגיעו לארה"ב. אבל ליהודים אלו, שהיו מהגרים עם מעט משאבים, לא היתה יכולת לשלוח את ילדיהם לבתי ספר עם חינוך יהודי מכיוון שהדבר עולה הרבה מאוד כסף. אבי, נשיא קונגרס יהודי בוכרה העולמי מר לב לבייב, החליט לפתוח את בית הספר היהודי החינמי הראשון בארה"ב. הוא בעצם אפשר לאותם יהודים לא לדאוג לעניין הכלכלי ולבחור בחינוך יהודי על פני חינוך ממלכתי. לצערנו הרב, ראינו מה קרה לאותם ילדים שנשלחו לבתי הספר הממלכתיים, בתהליך איטי אך נחוש, הם איבדו כמעט כל קשר למסורת היהודית. הילדים שלמדו במוסדות שלנו, שולחים את ילדיהם ללמוד בהם גם היום והמעורבות שלהם בקהילה היא גבוהה מאוד. לזה אני קוראת הצלחה".
