קונגרס יהודי בוכרה העולמי השלים בימים אלה את חלוקתו של לוח השנה הרשמי והמהודר לשנת תשפ"ז (2026–2027), אשר מופץ בהיקף נרחב בכל ריכוזי הקהילות, בתי הכנסת והמרכזים הקהילתיים ברחבי הארץ. הלוח, שהפך לחלק בלתי נפרד מכל בית בקהילה, משקף השנה יותר מאי פעם את היקף העשייה האדיר של הקונגרס, הפועל ללא לאות לחיזוק החינוך היהודי, העמקת הזהות הקהילתית וסיוע חברתי מקיף בארץ ובתפוצות.
את הלוח פותחת איגרת מיוחדת מאת נשיא הקונגרס העולמי, מר לב לבייב, הפונה אל בני הקהילה בעברית וברוסית ומציג מאזן עשייה גדוש ומרשים. לבייב סוקר בהרחבה את הפריחה במוסדות החינוך, ובראשם גימנסיית "קווינס" בארה"ב, ומבשר בגאווה על השלמת בנייתם של המרכז היהודי ובית הכנסת המפואר "אור אבנר" בסמרקנד, שייחנכו רשמית בחודש מאי הקרוב. לצד ברכותיהם של הרבנים הראשיים ליהודי בוכרה בישראל ובארה"ב, מוצגת בלוח פעילותם של חברי הנהלת הקונגרס — מערך שלם המעניק מדי שנה מאות מלגות לימודים לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, מוביל חלוקת סלי מזון ותמיכות למשפחות נזקקות, ומתקצב עשרות פרויקטים דתיים, תורניים ותרבותיים.
לצד תנופת הפיתוח בהווה, מעלה הלוח על נס את שורשי ההקרבה והנאמנות של הקהילה: שנת תשפ"ז היא שנה מעוברת הכוללת 13 חודשים, ובקונגרס בחרו להקדיש כל חודש להנצחת דמותו של אחד מ-13 "אסירי ציון" מקרב יהדות בוכרה, פרי מחקרו של מרקיאל פזילוב. דפים אלה מגוללים את מסירות נפשם של מאות רבנים ומנהיגים שנשפטו ל-25 שנות עבודת פרך בסיביר תחת אימי המשטר הסטליניסטי. רבים מהם נספו ברעב ובכפור הקיצוני וקבורתם נמנעה ממשפחותיהם, בעוד אחרים שרדו בגבורה עד לשחרורם לאחר מות סטלין.
בין הדמויות הבולטות בלוח: איש האשכולות דוד קוילקוב, שתרגם את שקספיר וחיבר מילונים עבריים עד שנרצח בסיביר; רחמים דוידבאייב, מחלוצי העיתונות והדפוס העברי שהוצא להורג באשמת ציונות; הרב שלום קטייב, שעונה קשות ומסר נפשו על שמירת כשרות; מרדכי פנחסוב, שהדהים את שופטיו כש"הודה" להם על שהאריכו את חייו בעוד 25 שנה; ומנהיגה של סמרקנד, "מולא מני" (הרב אילוּבוּמַנִי אמינוב). מודגשת גם גבורתם של הרבנים גבריאל ניאזוב ואברהם-חיים לודאייב, שפתחו את ביתם לאלפי פליטי השואה מאירופה בטרם נשלחו לגולאג כ"אויבי העם", וכן פעילותם של מתת ארונבאייב, יצחקמני ברוכוב, ריבי ארונוב, חזקיה קאיקוב, זבולון לוייב ומנחם עלאייב, אשר עלו לארץ והקימו בה בתי כנסת ומוסדות תורה.
הפצת הלוח בכל רחבי הארץ מחברת בין תנופת הפיתוח והעשייה העכשווית לבין חובת הזיכרון ההיסטורית, ומביאה לכל בית בישראל עדות מוחשית לחוסנה ומורשתה של קהילת יהודי בוכרה.
