הכל לא בסדר
מהשביעי באוקטובר, אין איש או אישה ישראלים שלא יצא לו לחשוב על החטופים, מה עובר עליהם, מה הם אוכלים. איפה הם נמצאים, איך הם מעבירים את הימים, את הלילות, השבתות, ימי החום של הקיץ וימי הקור של החורף. כל אחד בדרכו מנסה מנקודת מבטו לצייר בדמיונו מה הם עושים כעת ומתי הם יחזרו. לאחר עסקאות השבת החטופים שנערכו במהלך שלוש מאות הימים האחרונים, אני מוצא את עצמי כמעט כל יום חושב על השער המתוכנן של העיתון, שיצא לאור באותו השבוע שיודיעו לנו שהם חוזרים הביתה. כעורך העיתון, במהלך השבוע אני מנסה לתכנן קדימה את הגיליון, איזה כתבות יופיעו, מה הם המדורים שאכניס, אלו אייטמים ושאר עמודים רלוונטיים. ובכל פעם אני מדמיין איך מודיעים לנו שהמשא ומתן הבשיל והעסקה יצאה לדרך, איך אני נוסע דרומה יחד עם הצלם ותופסים את התמונה בסביבות העיר נתיבות, יחד עם אלפי עם ישראל אוחזים בדגל ושרים 'עם ישראל חי'. קרינה בבית, עידן בבית. זהו, לא צריך יותר מילים, לא צריך גרפיקה מיוחדת. שתי מילים והרבה דמעות חנוקות בגרון. התחושה הזאת מלווה אותי ואני מאמין באמונה שלמה שעוד נזכה לראות את השער הזה כאן בעיתון.
השבוע שוחחתי עם הגב' ורדה בן ברוך, חברת נשיאות בקונגרס יהודי בוכרה וסבתו של החייל החטוף עידן אלכסנדר, "אנשים לא מבינים את זה, אבל בשבילי, בשביעי לאוקטובר החיים נעצרו" היא אמרה לי לאחר שבוע מותח במיוחד, "כל 'הותר לפרסום' שמופיע, נוראי וקורע אותנו" בי"ז בתמוז, יום שלישי בשבוע שעבר, הותרו לפרסום שמותיהם של החטופים, אלכס דנציג, היסטוריון וחוקר שואה ביד ושם, ויגל בוכשטב, יליד העוטף ותושב נירים, שנחטף ביחד עם אשתו רימון בשביעי באוקטובר ביום הראשון למלחמה. לאחר שנחטפו, עידן אלכסנדר פגש את הזוג במנהרות ארגון הטרור חמאס, רימון שיצאה לאחר חמישים יום מהשבי, סיפרה למשפחת אלכסנדר על כוחותיו האדירים של עידן ועל תעצומות הנפש שלו, יגב היה מאוד מזועזע ועידן הרגיע אותו כל הזמן ואמר לו 'אל תדאגו, אתם אזרחים, אתם תשתחררו' בכל אותו הזמן הוא ניסה להרגיע את יגב ואת שאר האנשים. "ברגע ששמענו שיגב לא בין החיים, זה היה שברון לב מאוד גדול, אנחנו מכירים את המשפחות וזה לא פשוט לנו בכלל" תיארה הגב' בן ברוך.
בנוסף, השבויים הפיליפינים שהשתחררו, תיארו כיצד עידן עזר להם בתיווך עם המחבלים על ידי שימוש בשפה האנגלית. כזכור, עידן עלה לארץ מארה"ב על מנת להתגייס לשירות קרבי בצה"ל, "עידן שם משמש דמות שמרגיעה אותם. אנחנו לא יודעים עוד כמה כוחות נפש נשאר לו, יש לו שלווה פנימית גבוהה, אבל כל שנותר לנו לקוות זה שהם בסדר".
300 הימים שעברו על המדינה מאז השביעי באוקטובר, ללא ספק מאלצות אותנו לחשבון נפש מיוחד, בימים שבין המצרים ובזמן שישראל עסוקה באיחוי וריפוי הקרעים והשברים בחברה, יש לנו חובה לציין בכל פעם שנדרש ובכל הזדמנות שמתאפשרת לנו. "יש ברצועת עזה תושבים ישראליים חטופים", זה לא נתפס. יש מאמצים ללחימה ויש מאמצים לניצחון, אבל כל עוד הם לא בבית, המושג הישראלי-יהודי 'בחירה בחיים' וההבנה שישראל תעשה הכל בעבור 'פדיון שבויים' כפי שעשתה בעברה, נותרים ריקים מתוכן.
"אנחנו רוצים אותם עכשיו, זה לא נורמלי ש-300 ימים עברו והם עדיין לא פה. יש שם אנשים מבוגרים, תינוקות, הצלב האדום לא מבקר אותם, נשים צעירות, אולי הן ילדו, אין לנו מושג על כלום. אנחנו רוצים עסקה עכשיו. אנחנו יודעים שעסקה כזו תקח זמן, אבל צריכים להתחיל ולא להמתין ולחכות. לא להציב כל מיני מעצורים חדשים ותנאים שגורמים לעסקה להיתקע, שר האוצר סמוטריץ ומפלגתו רוצים להמשיך את הלחימה עד הניצחון. אנחנו אומרים: קודם כל חיי אדם, קודם כל להוציא את החטופים ואחר כך להמשיך בלחימה".
במהלך נאום ראש הממשלה בקונגרס האמריקאי, הייתה נוכחות של משפחות אמריקאיות שיקיריהן חטופים בעזה, יעל אלכסנדר אימו של עידן השתתפה בקבלת הפנים שלאחר הנאום, במהלכה נפגשה עם ראש הממשלה ורעייתו, עם ראש המל"ל, ובאותו הערב גם עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שם הם קיבלו הצהרה שנעשים מאמצים רבים לקדם עסקה "פעילות ופגישות מסביב לשעון במטרה להשיב את החטופים הביתה" מתארת בן ברוך לאחר עוד יום בכנסת, במהלכו נפגשה עם שר השיכון, "אני מבקשת מכל אחד ואחת מהם בגזרתו שיחתום על העסקה" תיארה.
בנוסף, בשבוע שעבר נערכה בבית כנסת 'קוסיוף' (היכל מנחם) בשכונת פלורנטין טקס הפרשת חלה לנשים "היה ערב מאוד מרגש, זה בית כנסת שאני בתור ילדה הייתי בו עם אבא שלי ועם סבא שלי. כל המשפחה שלנו הייתה בשכונת פלורנטין בתל אביב ואנחנו היינו בין הבאים של בית הכנסת, סיפרתי להם על המשפחה והיה ערב מרגש מאוד להצלחת החטופים ולהשבתם הביתה, בשבילי זה היה סגירת מעגל".
