"החלטתי לקרוא לגיבורת הספר תמר, ע"ש סבתא רבתא שלי, תמר חיימוב ז"ל. הייתי הנין הראשון שלה", מספר הסופר עוז בן יצחק, שספר הילדים החדש שלו "איכסה פיכסה איכסה!" יצא לאור בימים האחרונים וממשיך לתאר: "היא היתה דמות גדולה מהחיים. עלתה לארץ בגיל צעיר מאוד מבוכרה, הרבה לפני קום המדינה, והייתה מראשוני שכונת הבוכרים בירושלים. היא התחתנה בגיל צעיר מאוד עם סבא פנחס, יחד הם הביאו לעולם שמונה ילדים, ולמרות כל הקשיים, גידלו אותם והקימו משפחה למופת. בהמשך הם ירדו מירושלים לתל אביב והתגוררו בשכונת התקווה. כל חייה היא וסבי פנחס עבדו במשרד החקלאות".
איך היית מתאר את הביקורים בבית סבא וסבתא?
"סבתא תמר היתה בשלנית בחסד, להתארח אצלה זו היתה חוויה. אני זוכר אותה נערכת לחגים, במיוחד בחנוכה, זה היה ממש מבצע צבאי. למשל, היא היתה יושבת עם הבנות והכלות שלה וביחד הן היו מכינות כמויות אדירות של דושפרה, אחד אחד. היה לה מערוך דק וקטן, וככה הן היו יושבות במשך שעות ומכינות את הכיסונים הכי טעימים שיש.
היא היתה אישה חזקה, בלבוסטע אמיתית, נעימה ומאוד אהובה, אהבתי אותה מאוד. סבתא נפטרה בגיל 91 וזכתה לראות בחייה ילדים, נכדים, נינים ו… חימשים. הבת הבכורה שלי, טליה, היא החימש הראשון שלה, בנוסף אליה היא זכתה לראות בחייה עוד בני נינים.
אני בעיקר זוכר את כל המטעמים שהיא היתה מכינה, את שמחת החיים שלה ואת הריקודים המסורתיים המקסימים שלה באירועים משפחתיים".
טעמים חדשים
ספרו החדש, שיצא בהוצאת "עם עובד", עוסק בסרבנות אכילה בצורה הומוריסטית. "אני מניח שרוב ההורים נתקלו בסיטואציה שבה הבן או הבת מסרבים לאכול או לטעום מאכל חדש. הורים שמתוסכלים מהמצב נוטים לרדוף אחריהם, לנסות להכריח אותם לאכול, וזה, בחלק מהמקרים, יגרום לילדים להמשיך לסרב ולעשות 'דווקא'. אני בחרתי להתמודד עם סרבנות אכילה או אכילה בררנית בצורה הומוריסטית. קל יותר לשכנע כשזה נעשה בצורה מצחיקה ומשעשעת", מתאר בן יצחק.
הוא בן 54, נשוי למיכל, אבא לשלוש בנות (טליה, סתיו ויהלי) ומתגורר בראשון לציון. במשך 24 שנים היה עיתונאי ועורך בכיר ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב". מאז שעזב את עולם התקשורת הוא עובד בהסתדרות.
ספר הילדים הקודם שלו, "בלי איה, גאיה, חיה, שמעיה או פפיה" שנכתב על יהלי בת הזקונים שלו, זכה להצלחה גדולה, קיבל ביקורות מצוינות והומלץ על ידי משרד החינוך לילדי הגנים. בנוסף, ביחד עם עוד למעלה מ-20 כותבים, היה בן יצחק שותף לפרויקט "מהפכה של שמחה", ספר שעוסק בתולדות המוזיקה הים תיכונית, וזכה לכתוב את הפרק על זהר ארגוב, בן שכונתו, שיכון המזרח.
היית כתב פלילים ומשפט ובמשך שנים מרצה באגף החינוך של כלא מעשיהו, כעת אתה כותב ספרי ילדים, מדובר בעולמות שונים לגמרי. מה הקשר?
"נכון, כתיבה עיתונאית שונה בתכלית מכתיבת ספרים ולבטח מכתיבת ספרי ילדים. להיות כתב שמסקר את עולם הפשע זו עבודה מאוד מאתגרת ומסקרנת, שדורשת אומץ, חוסן נפשי ויכולת עמידה למראות לא פשוטים בזירות פשע. המעבר מכתיבה עיתונאית לכתיבת ספרי ילדים מאוד מאתגר. זו כתיבה אחרת, אתה נדרש ליצור טקסט שיגרום לכל ילד וילדה להתחבר, לצחוק, להזדהות וזה לא פשוט".
איך נולד הרעיון לכתוב ספר על סרבנות אכילה?
"ההשראה לסיפור היא… אני. כילד סירבתי לאכול כמעט כל דבר, והוריי עשו כל שביכולתם לשכנע אותי לאכול. הם היו מזעיקים את הסבתות והדודות שיעזרו להם להאכיל אותי. גם היום אני לא אכלן גדול, עד היום רודפים אחרי עם האוכל", הוא צוחק ומוסיף: "בנוסף, במסגרת פעילות שעת סיפור שאני מקיים בהתנדבות בגני ילדים, נתקלתי לא פעם בילדים שסירבו לאכול בתירוצים מצחיקים, אז חשבתי שזה יכול להיות רעיון לספר חדש. בחרתי לכתוב על סבתא מקסימה, בשלנית מצוינת, שמנסה בכל דרך לשכנע את נכדתה האהובה לאכול, אבל הנכדה הדעתנית מסרבת בתירוצים מצחיקים ומופרכים".
בעיניך, זו בעיה שניתן להתגבר עליה?
"יש הרבה מאוד דרכים לשפר את הרגלי האכילה של הילדים ולעודד הנאה מאכילה, אבל כל מקרה לגופו. אני חושב שעידוד ילדים לנסות טעמים ומרקמים חדשים בצורה מצחיקה ומשעשעת, יכול להיות מאוד אפקטיבי. בעזרת הספר הורים יוכלו לנסות לפתור את הבעיה".
אימך מזל היא גיבורת הספר. ספר לי על תגובתה? היא שמחה על כך או שחשבה שהצגת אותה כסבתא נודניקית שרודפת אחרי הנכדה שתאכל ותאכל?
"אמא שלי ידעה שאני כותב ספר ילדים. כשהיא שאלה אותי על מה הסיפור? עניתי שזו הפתעה. לזכותה יאמר שהיא לא לחצה. ביום הדפסת הספר הזמנתי אותה ואת אבי, יצחק, להגיע לבית הדפוס. בדרך לשם היא ניסתה בעדינות לחלץ ממני רמזים לגבי הסיפור, אבל המשכתי להתעקש שזו הפתעה.
"בבית הדפוס היא גילתה לראשונה שלגיבורת הספר קוראים מזל ושהספר מבוסס על המרדפים האינסופיים שלה והרצון העז שלה שכל ילדיה, עשרת נכדיה ושני ניניה, יאכלו ממטעמיה.
אי אפשר לתאר את ההתרגשות באותם רגעים. כמובן שהיא שמחה ודמעה, לא היה מאושרת ממנה.
בעיניי היא גיבורת על, אישה אהובה וחמה שדואגת לכולם. היא אמא וסבתא במשרה מלאה, ולא פחות חשוב, היא בשלנית אדירה".
באופן חריג
בספר החדש, "איכסה פיכסה איכסה", נמשך שיתוף הפעולה בין בן יצחק לבין המאייר אביאל בסיל, וניכר שהאיורים הכל כך מיוחדים וייחודיים מעניקים תוספת צבעונית לספר, מעין ספר המשך לספר הקודם "בלי איה, גאיה, חיה, שמעיה או פפיה".
תוכל לספר על העבודה המשותפת עם אביאל בסיל?
"אין ספק שאביאל שדרג הן את הספר הקודם והן את הספר החדש, היכולת שלו לבנות דמויות מצחיקות ולהעביר דרכן מסרים, מדהימה. בכל הביקורות המצוינות שנכתבו על הספר הקודם, הקדישו פסקאות שלמות לאביאל ולאיורים המקסימים שהפכו את הספר למיוחד מאוד. מעבר לזה, מדובר באדם מקסים ומיוחד שמאוד כיף לעבוד איתו".
אי אפשר להתעלם משני דברים בסוף הספר. בוא נדבר על הדבר הראשון: חריג מאוד שבספר ילדים הסופר מפרסם מתכון ובמקרה שלך מדובר במתכון למאכל בוכרי. "נכון, זה חריג מאוד, הקרדיט מגיע לעורכת הספר, נטעלי גבירץ המקסימה והיצירתית, זה היה רעיון מבריק שלה. לתמר, גיבורת הספר, יש חלום להפוך לגיבורת על. נטעלי קראה את ההקדשה שכתבתי לסבתות שלי ושאלה אם אוכל להביא מתכון של אחת מהן, שיהיה מעין 'מתכון לגיבורי על'. מיד הסכמתי, זה רעיון מבריק שאפשר לי לחלוק עוד כבוד לסבתא רבתא, תמר חיימוב ז"ל. פרסמתי מתכון מסורתי שלה לאושפלוב, מתכון שעובר במשפחה מדור לדור".
מה המאכל הבוכרי שלא תוותר עליו?
"כמעט הכל", הוא צוחק, "באחש, אושפלוב, דושפרה וכמובן גוז'גיז'ה. אלו מאכלים מדהימים".
הדבר השני שמשך את תשומת ליבי בספר הוא ההקדשה. כתבת טקסט מרגש מאוד, בעצם הספר מוקדש לכל הסבתות, הדודות שלך ולחמותך, שרדפו אחריך כדי שתאכל.
"כתבתי הקדשה לסבתות, לדודות ולחמותי, זכרן לברכה, שרדפו אחריי וברוב טיפשותי סירבתי לטעום מהמטעמים שלהן. בדיעבד אני מודה: זו היתה טעות, פספסתי. אהבתי אותן מאוד, כל אחת מהן היתה השראה. נשים עוצמתיות".
במשך שנים אתה מקיים בהתנדבות פעילות שעת סיפור בגני ילדים, מתנ"סים, ספריות ובתי ספר. ספר לי על היוזמה הזאת. "נכון, אני מגיע בימי שישי לפעילות שעת סיפור שנמשכת כחצי שעה. בעיניי זו מעין שליחות, שבמסגרתה ילדים וילדות פוגשים לראשונה סופר שמספר להם איך כותבים ספר, איך הוא נולד, מסביר על תהליך הייצור, מציג בפניהם את בניית הדמויות בשלב האיורים, מקריא את הסיפור, מקיים דיון ועוד.
"השלב שבו הילדים מזדהים, צוחקים או שואלים שאלות, מרגש מאוד. אני מקיים את הפעילות הזאת בהתנדבות, וכל גננת שמעוניינת, מוזמנת ליצור איתי קשר דרך הרשתות החברתיות ואגיע בשמחה".
אתה כבר חושב על הספר הבא?
"בהחלט, הרעיון קיים".
הספר "איכסה פיכסה איכסה!" נמכר כעת באתר הוצאת "עם עובד" בהנחה של 30% וכמובן בחנויות הספרים סטימצקי, צומת ספרים ועוד.
