בגיל 80, עם אנרגיות של בחור צעיר וחיוך שלא יורד מהפנים, ליעקב קרקו יש מסקנה אחת ברורה מהשנים הרבות שלו כחבר נשיאות בקונגרס יהודי בוכרה העולמי: השייכות היא סוד החיות.
למרות שקרקו אינו ממוצא בוכרי – הוא יליד הארץ והוריו עלו מטורקיה – הוא הפך לאחד הפנים המוכרות והאהובות בנשיאות הקונגרס. כעת הוא מבקש להעביר את המסר הזה הלאה לכל מי שמחפש חיבור קהילתי אמיתי ומשמעותי.
הדלת פתוחה לכולם
"אני יכול להגיד בלב שלם: מי שמרגיש שאין לו קהילה, מי שמחפש מקום להרגיש בו שייך – שיצטרף לבוכרים", אומר קרקו בהתלהבות. "הוא ימצא את עצמו מיד בבית, מחובק ועטוף על ידי קהילה שאין לה מתחרים בארץ ובעולם".
עבור קרקו, הקונגרס הוא הרבה מעבר לארגון עדתי; זוהי רשת ביטחון חברתית ורוחנית. "אני כבר מזמן לא מרגיש 'לא בוכרי'. האהבה שקיבלתי כאן, האיחוד והערבות ההדדית, זה מה ששומר עליי צעיר. כאן לא שואלים מאיפה באת, אלא איך אפשר לעזור ולשמוח יחד".
שותפות שהחלה באנגולה
הקשר העמוק של קרקו עם נשיא הקונגרס מר לב לבייב החל לפני כ-40 שנה באנגולה שבאפריקה. "הייתי איש נאמן שלו, אכלנו יחד בשולחן אחד, תמיד אוכל כשר, גם בלב הג'ונגל", הוא משחזר. "ראיתי מקרוב איך לוי דואג לכל יהודי, איך האכפתיות שלו היא טוטאלית. כשיש מנהיג כזה, אתה פשוט נסחף אחריו".
הערכתו למר לבייב נובעת מהיכולת שלהם להקים אימפריה של חסד שפתוחה לכל יהודי. "אין עוד קהילה שדואגים לה ככה, וזה משהו שכל אחד יכול וצריך להיות חלק ממנו".
"בואו הביתה"
קרקו, שמשתתף בכל אירוע, טיול ופעילות של הנשיאות, רואה בהצטרפות לקונגרס הזדמנות לשינוי חיים. "אנחנו ממשיכים לאחד את כל הקהילה, לעזור לכולם. המטרה שלנו היא שאף אחד לא ירגיש לבד".
לסיום, הוא מסכם במסר ישיר לדור הצעיר ולמי שמתלבט: "העולם היום יכול להיות מבודד, אבל בקונגרס יהודי בוכרה תמיד יש מי שיקשיב לך ומי שיחבק אותך. אל תהססו – בואו להיות חלק מהמשפחה שלנו".
