בוינה היפהפייה, בירת אוסטריה, מתרחשת בשנים האחרונות תופעה יוצאת דופן: פריחה רוחנית וחיבור עמוק למסורת בקרב משפחות הקהילה הבוכרית המפוארת. הורים רבים שבים למקורות, גודשים את בתי הכנסת ומקפידים על חיי קהילה תוססים. אך דווקא בתוך הפריחה הזו, מתחת לרדאר ובאופן סמוי מהעין, מתחולל אתגר חינוכי מורכב. דור העתיד של הקהילה, הגדל בלב התרבות המערבית, זקוק ליותר כלים כדי לשמור על החיבור למקורות.
הנתונים המדאיגים שנחשפים כאן לראשונה מעסיקים רבות את אנשי החינוך בקהילה. אם בעבר עמד ממוצע התלמידים היהודים שלמדו במוסדות חינוך שאינם יהודיים על כ-40, הרי שכיום הנתון זינק ליותר מ-200 בני נוער המתחנכים במסגרות מקומיות זרות. הפער אינו תמיד גלוי: בבתים רבים נערכים שולחנות שבת לתפארת, אך בני הנוער, החשופים לתרבות המקומית, מתקשים לעיתים למצוא את החיבור הפנימי והאישי למסורת הביתית.
הגשר אל לב הנוער
מי שנכנסו לעובי הקורה כדי להעניק מענה חם ומקרב הם אנשי ארגון "Club Chai" בוינה, בהנהגתו של השליח הרב ראובן טימסיט. הארגון, שמפעיל מגוון רחב של מחלקות לכל הגילים (החל מגיל הרך ועד לסטודנטים, ובקרוב אף פותח מחלקה ייעודית לילדים עם צרכים מיוחדים), בחר לשים דגש מיוחד בכתבה זו על תוכניות הנוער המובילות שלו.
תחת מעטפת הארגון פועלת תוכנית "Cteen" (לבנים ובנות), ובתוכה מחלקת "Cteen Girls" הייעודית בראשות הרבנית חוי ניימרק. המחלקה מפעילה פרויקטים כירורגיים המותאמים במדויק לשלבי הגיל: מפגשים חווייתיים וערכיים, לצד פרויקט "המפגש" המיועד לנערות בוגרות יותר. באווירה פתוחה, מכילה ובגובה העיניים, סופגים בני הנוער ידע מהותי, כלים לבניית זהות יהודית גאה ויציבה, ובעיקר – מקום חם שבו הם מרגישים שייכים. הפעילות הענפה הזו מהווה כיום את חומת המגן המרכזית מול סכנת ההתבוללות והניתוק הרוחני בגולה.
"האתגר סמוי מן העין – התפקיד שלנו הוא להקשיב"
הרב ראובן טימסיט, הפועל תחת השליח הראשי של חב״ד בוינה הרב יעקב בידרמן, הרוח החיה מאחורי המהפכה, מעניק הצצה מורכבת ומפוכחת למציאות בשטח, בריאיון מיוחד וגלוי לב.
הרב טימסיט, מהו היקף הקהילה כיום וכיצד נראה האתגר החינוכי במציאות?
"חשוב להבין שמה שרואים כלפי חוץ אינו תמיד משקף את המורכבות הפנימית של בני הנוער. להערכתנו, הקהילה הבוכרית בוינה מונה כ-700 משפחות. מרביתן קשורות מאוד למסורת, מכבדות את הדת ומגיעות לבתי הכנסת. האבות מגיעים לשיעורים ולתפילות, האמהות שומרות על צביון הבית, והמשפחתיות חזקה מאוד.
אבל האתגר האמיתי נמצא אצל הילדים. בני הנוער חיים בעולם כפול. כלפי חוץ הכל עשוי להיראות שגרתי, אך בפנים ישנו לעיתים נתק עמוק. נער יכול ללכת עם משפחתו לבית הכנסת, אך כשהוא יוצא לרחוב, החשיפה לתרבות הסובבת יוצרת קונפליקט פנימי. ההורים, שגדלו במציאות אחרת, לעיתים אובדי עצות ולא תמיד יודעים כיצד לגשר על הפער הזה ולדבר עם הילד בשפה שלו. בשביל זה בדיוק אנחנו כאן – להוות עבורם גשר חי, רלוונטי ומחבק."
מהו בעצם סוד ההצלחה של הפעילות שלכם מול הנוער?
"הסוד הוא הגדרת הכאב והצבת הפתרון בצורה עדינה ומקרבת. אנחנו לא באים לחנך בנוקשות או להשחיר את המציאות. אנחנו מבינים את הקושי שלהם. המטרה שלנו היא ליצור מרחב שבו הנוער מרגיש בבית, מקבל מענה לשאלות שלו, ומוצא שילוב נכון בין החיים בוינה המודרנית לבין גאווה יהודית שורשית. אנחנו מעניקים להם את התוכן בצורה חווייתית ולא כחובה מעיקה, וזה מה שמחולל את השינוי."
מסר לקהילות: הכוח של מילה טובה
מה המסר שלך למי שקורא את הכתבה הזו, בארץ ובעולם?
"המסר שלי הוא פשוט אך קריטי לעתיד שלנו: תפתחו את העיניים ואת הלב. כל איש וכל אישה שרואים נער או נערה – בין אם זה בקהילה, ברחוב, בשכונה או בתוך המשפחה – אל תסתכלו רק על המעטפת החיצונית. תסתכלו פנימה.
לפעמים בני נוער מראים שהכל בסדר והכל אצלם מצוין, אבל בפנים הם חווים בדידות חברתית או קושי רגשי. הם זקוקים למישהו שיתעניין בהם באמת. לא צריך שכל אחד יפתח ארגון ענק עם תקציבים וטיולים במיוחד בשביל זה. מספיק לתת לנער בגיל ההתבגרות חיוך חם, מילה טובה, צ'אפחה מעודדת על הכתף, או פשוט להקשיב לו.
תשומת הלב הקטנה הזו יכולה לחולל מהפך של חיים שלמים. המילה הטובה שלכם תעצב את מי שהוא יהיה, את הבית שהוא יקים, ואת הילדים והנכדים שלו בעתיד. הנוער של היום הוא דור העתיד שינהיג את המרכז הקהילתי שלנו בעוד עשרים ושלושים שנה. ההשקעה בהם, ביחס אישי ובמאור פנים, היא המשימה החשובה ביותר של כולנו."
