אשדוד הצעירה
את הקהילה הבוכרית באשדוד מנהיג מזה למעלה מ-30 הרב אלעזר חיימוב, שברבות השנים אף הקים במתחם בית הכנסת 'חזון אבנר' בית דין לענייני ממונות. אל העיר אשדוד הגיע הרב אלעזר עוד בשנת תשמ"ה (1984), כשהיה בחור ולמד בישיבה תורנית בעיר. לאחר נישואיו בשנת תשנ"א (1991), המשיך להתגורר באשדוד, וכבר בשנה הראשונה לנישואיו פנו אליו מר לב לבייב וגיסו הרב אלישייב, לקחת אחריות ולבנות את הקהילה הבוכרית שהחלה מתפתחת באשדוד במקביל לעלייה הגדולה של יהודי בוכרה בשנות ה-90.
מניין מאולתר
כשקיבל הרב אלעזר את ההחלטה, לייסד בית כנסת ולהקים קהילה, פנו חברי העמותה החדשה אל ראש העיר מר צבי צילקר ז"ל, בשלב הראשון לא חלה שום תזוזה, אך כשהחלה תקופת תעמולת הבחירות, ראש העיר החל להסתובב בין התושבים, והנה הוא פגש את כל המקומות המאולתרים בהם קיימו בני הקהילה הבוכרית אזכרות ומנייני תפילות, בחצרות הבנים ובקומות הקרקע של בנייני המגורים, שולחנות וספסלים מאולתרים מקרשי בנייה וכו', ראש העיר הבין את צרכי הקהילה הבוכרית המתפתחת וההכרח להקצאת קרקע לבית הכנסת.
עמוד היסוד
כמו כל קהילת עולים מבריה"מ לאחר 70 שנות שלטון קומוניסטי, את בית הכנסת פקדו בעיקר זקנים ופנסיונרים, בני הקהילה פנו אל הרב חיימוב, שהשקיע את כל מאודו להשיג מימון לבניית בית כנסת ולא פעם שאלו אותו: "בשביל 20 אנשים זקנים אתה משקיע?!", חבר קהילה אחר אמר לרב: "בסוף תקים פה בית קברות לבוכרים ובזה ייגמר הפרויקט". אך הרב חיימוב לא התייאש והתחיל: "יש לנו הסכם מול העירייה לשנתיים, חייבים להתחיל לבנות", וכך בשנת תשנ"ה (1995) הציבו את העמוד הראשון "כדי להיאחז בקרקע", ובפי בני הקהילה הייתה בדיחה: "הרב העמיד עמוד שישמש מעמד לכובע שלו, בניין לא יהיה פה"…
בג"צ
הרב חיימוב החליט בצעד אמיץ להגיש בקשה לדיון בבג"צ נגד העירייה והעומד בראשה על שהם מפלים לרעה את הקהילה הבוכרית ולא נותנים מענה לצרכיה והלא יאומן התרחש, העירייה נבהלה וראש העיר זימן את הרב לפגישה, כעת הרב אלעזר התחיל לגלות אומץ וטען שאין לו פנאי, ככל שהתקרב מועד המשפט נכנסו אנשי העירייה ללחץ, כך אושר תקציב ראשוני לבניית בית הכנסת, ברבות השנים העריך ראש העיר מר צילקר ז"ל את בני הקהילה הבוכרית, מתוך ההכרה שאצל בוכרי "מילה זו מילה", וכך נרכשה נאמנות וידידות בין הקהילה וראש העיר.
חזון אבנר
בהמשך נפגש הרב אלעזר חיימוב עם מר לב לבייב באופן אישי, ולאחר שמר לבייב ראה את תוכניות בית הכנסת, הוא תרם סכום משמעותי, בני הקהילה נעזרו גם בשר רפאל פנחסי שבשעות האחרונות בהן שימש בתפקיד, חתם על תקציב תמיכה מיוחד, כך גם ח"כ לשעבר אמנון כהן וכמובן תרומות בני הקהילה, בית הכנסת נעמד על תילו, וכיום שלושת הקומות של בית הכנסת מייצגים בכבוד את הקהילה הבוכרית באשדוד.
חסד נעורים
התרומה המשמעותית שהביאה פריצת דרך לבניית בית הכנסת, הייתה של מר קאופמן שהיה יזם נדל"ן בעיר אשדוד, בהיותו ילד, בשנות מלחמת העולם השנייה, הוא ברח לאוזבקיסטן כשרק מכנסיים וגופייה לעורו, כל ימיו הוא זכר לטובה את יהודי בוכרה, וכשאחד מצעירי הקהילה פנה אליו בבקשה לתרום לבית הכנסת הבוכרי, הוא ביקש ממנו "שהרב יחייג אליי", הרב אלעזר כמעט ושכח מהסיפור, בערב פסח הוא מצא פתק בכיסו, חייג למר קאופמן, שלאחר שיחת טלפון אחת תרם סכום מאוד משמעותי וגם השיג תקציבים, וכפי שמגדיר הרב חיימוב: "זה היה נס".
כולל אברכים
בבית הכנסת 'חזון אבנר' ישנם 3 אולמות על שטח של כמעט 500 מטרים, בקומה השלישית קיים כולל אברכים, שתקציבו הוא כמה עשרות אלפי שקלים לחודש, ומוחזק מהוראות קבע ולפעמים של סכומים קטנים של בני הקהילה, כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול, וכך מתקיים הכולל מתרומות ובנוסף האזכרות והאירועים הערכים באולם הנמצא בקומת המרתף.
פארק לבייב
מתוך הידידות רבת השנים עם ראש העיר הנוכחי מר יחיאל לסרי, אושרה הקצאת קרקע הצמודה לבית הכנסת להרחבת המוסדות (וזו הזדמנות להודות לו), בישיבת מועצת העיר נקרא המקום בשם 'פארק לבייב', מתוך הוקרה עמוקה של הרב אלעזר חיימוב לנשיא קונגרס יהודי בוכרה על פועלו למען הקהילה הבוכרית כולה.
ההרחבה
בבית הכנסת 'חזון אבנר' ישנם באולם התפילה המרכזי 140 מקומות ישיבה, אך המקום צר מלהכיל את כמות המתפללים הגדלה ב"ה, ביום כיפור לדוגמא מתקיימים מנייני תפילות בכל אחת משלושת הקומות של בית הכנסת, ומשתתפים בהם קרוב ל- 700 מתפללים, וכעת התכנון הוא להרחיב את בית הכנסת על שטח החצר של 'פארק לבייב'.
החזון
עוד בראשית דרכו, שם לו הרב חיימוב למטרה לקדם את הצעירים, זו הייתה כל מגמת ההשקעה, אמנם מי שהגיעו לבית הכנסת בשנים המוקדמות היו בני הגיל השלישי, אך "כמו שלמדנו מהרבי מליובאוויטש לא להתייאש, כי גם היהודי הרחוק ביותר הוא בנו של הקב"ה, ובמיוחד שכל בוכרי יש לו רקע, השקעתי כל רעיון ופעולה אפשריים להביא לבית הכנסת את צעירי הקהילה". וכך גם חכמי התורה איתם התייעץ הרב אלעזר, הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, "אם אין גדיים אין תיישים – אמר לו הרב עובדיה זצ"ל – תמיד תזכור, המטרה להגיע לנוער ולצעירים!".
הדף היומי בבוכרית
אביו של הרב אלעזר – הרב יעקב חיימוב זצ"ל, ידע בוכרית בצורה עשירה מאוד, וכך גם לימד את בנו הרב אלעזר. אחד השיעורים הראשונים אותו החל למסור הרב חיימוב היה הדף היומי, והחידוש הוא שהוא נמסר בבוכרית, (כיום גם בעברית), באחד האירועים בקהילה באשדוד אמר הרב יעקב על השיעור של בנו: "תנצלו ותעריכו, איפה תמצאו עוד מקום בעולם שיש בו שיעור גמרא יומי בבוכרית?".
חכמה אלוקית
משתתפי השיעור בדף היומי מתלהבים מעומק חכמת התלמוד בכל תחומי החיים. ולדוגמא אחד מחברי הקהילה ד"ר בנימינוב – מומחה גדול ברפואת נשים, ששמע שחכמי ישראל אמרו שתינוק נקרא חי מיום ה-40 לעיבור, הוא התרגש משום שכיום הרפואה יודעת שלב התינוק מתחיל לפעום בגיל 40 יום, והגמ' אמרה את זה לפני 1600 שנה! כשלא היה אולטרה סאונד ולא רנטגן. או מולד הירח שמדויק על אלפיות השנייה, אם חכמי ישראל היו טועים ב-5 דקות תוך כמה שנים המולד היה ביום ה-20 לחודש במקום היום השלושים, והרי לחכמי ישראל לא היה שום מכשור רפואי או אמצעים טכנולוגיים, "אין זאת אלא חכמה אלוקית".
תורה ותפילה
הרב חיימוב מספר, כי בכל העיר אשדוד בתי הכנסת נסגרים ומתמעטים, הזקנים כבר לא מגיעים והצעירים החרדים לא מתחברים, "ואצלנו שני מנייני שחרית כל יום, מנחה ערבית, הכל בזכות שיעורי התורה, זה מה שמחזיק! במהלך כל ימי השבוע מתקיימים שיעורי תורה מגוונים, התורה היא הקיום של עם ישראל, הנשמה מתחברת למקור ולאמת". את אחד השיעורים היומיים מוסר מידי יום הגבאי הרב יעקב מולקנדוב, בשפה הרוסית ובמשך כשעה.
בית הדין
באולם הכולל ישנה ספרייה של אלפי ספרים, ובמקביל הקים הרב אלעזר בית דין לדיני ממונות הנותן מענה לכל תושבי העיר אשדוד, "במהלך השנים הצלנו עשרות אנשים ולפעמים בסכומים של עשרות אלפי שקלים, במתן ייעוץ והדרכה, במשפטים בבתי משפט או בסכסוכי שכנים, התמודדות מול קבלני בנייה ועוד. מיקום בית הדין נותן מעמד מאוד גדול לבית הכנסת, והדיינים מתמקדים בתיווך ופשרה מתוך חכמה וריכוך, לדעת איך לנהל את המשא ומתן בסכסוכים".
המסורת
בבית הכנסת מתקיים שיעור חזנות בוכרית וטעמי המקרא לילדים ע"י הרב אבנר מושייב, מתוך מטרה לשמר את המנהגים והמסורת הבוכריים, כך גם מושקע עמל רב להקים דור של צעירים שבקיאים בהלכות ואף פוסקי הלכות כשהרב אלעזר מפנה אליהם שאלות מבני הקהילה.
רבינו תם
אחת מהדמויות המיוחדות ביותר בקהילה הוא הגבאי מר רפאל יורגייז, כשחזר בתשובה הוא שאל: "איך אשלים 22 שנים שבהן לא הנחתי תפילין", הוא לקח על עצמו מיזם, ספר כמה ימי חול יש ב-22 שנה, ומידי יום היה דואג שעוד יהודי יניח תפילין, להשלים את השנים בהן הוא לא הניח, לפני תקופה קצרה הוא ניגש לרב חיימוב וסיפר בהתרגשות: "ספרתי, וכבר הנחתי 22 שנה, כל יום חול, עם עוד יהודי תפילין – ומיד הוסיף – עכשיו אני אפסיק? לא! אני אמשיך", ומידי יום הוא דואג להניח תפילין עם עוד יהודי. במקביל יש לו למר רפאל, דחף מיוחד לשכנע יהודים להניח תפילין רבינו תם, כך נוצר מצב שכל מתפללי בית הכנסת הקבועים של 'חזון אבנר' מניחים גם תפילין של רבינו תם.
יעקב אבינו
זכה הרב יעקב חיימוב זצ"ל, אביהם של הרבנים בני משפחת חיימוב, שבניו וצאצאיו משמשים כרבני קהילות באשדוד, באר שבע, בני ברק, שדרות ואופקים. תקופה קצרה לפני פטירתו הוא ביקש מבניו, חכמי הגמ' ביקשו שיספידו אותם, יש בזה מעלה גדולה בבית דין של מעלה, וכך במהלך שנת האבל ארגן הרב אלעזר קבוצת ילדים, שמידי שבת למדו משניות, עד שבסיום שנת האבל הם סיימו את כל שישה סדרי משנה, מלבד מערכת השיעורים לילדים המתקיימת בבית הכנסת.
בחסות הקונגרס
במלאות שנה לפטירתו של הרב יעקב חיימוב, יזם קונגרס יהודי בוכרה ונתן חסות והפיק אירוע אזכרה גדול, במתחם בית הכנסת באשדוד הוקם אוהל ענק, הקונגרס גם תרם את כל האירוע, הגברה, תאורה וכו', קרוב ל-1000 השתתפו באזכרה, וכיבדו אותו בנוכחותם הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א, רבני העיר אשדוד, רבניה הראשיים של הקהילה הבוכרית הדיינים הרב בן ציון הכהן רבין והרב זבדיה כהן, יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי ואישי ציבור רבים.