יום הכיפורים תשפ"ז חל בימי חול – מתחיל ביום ראשון לפנות ערב (ט' בתשרי) ומסתיים במוצאי יום שני (י' בתשרי). יום זה, המכונה בתורה "שבת שבתון", אוצר בתוכו מערכת הלכתית כפולה: מחד גיסא, מצוות השמחה, הריבוי באכילה ופיוס הזולת בערב היום, ומאידך גיסא, איסורי מלאכה חמורים וחמשת העינויים ביום עצמו, המגיעים לשיאם בתפילת הנעילה ובקול השופר.
להלן תמצית ההלכות המרכזיות, זמני היום וכללי הפסיקה המעשיים.
זמני הצום (ירושלים)
- כניסת הצום והדלקת נרות: 17:58.
- שקיעת החמה (ערב יום כיפור): 18:36.
- תפילת נעילה: החל מחצי שעה קודם השקיעה (כשהחמה בראש האילנות), ויש לכוון שתסתיים ברכת כהנים סמוך לשקיעה.
- צאת הצום ותקיעת שופר: 19:13 (ולנוהגים כרבנו תם: 19:50).
ערב יום הכיפורים: כפרות, אכילה וטהרה
- סדר כפרות: נהגו לפתוח במצוות כפרות על תרנגולים (תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה), או לפדותם בכסף ולתת לצדקה לעניים.
- מצוות האכילה: חובה להרבות באכילה ובשתייה בערב יום כיפור, וכל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. חובה זו חלה גם על נשים, וכן על חולה הפטור מהצום. יש להרבות כשיעור שני ימים, ולכל הפחות לערוך שתי סעודות.
- פיוס בין אדם לחברו: עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו. חובה לבקש סליחה ומחילה בלב שלם, ואף איש מאשתו ואישה מבעלה. מי שמבקשים ממנו מחילה ימחל בלב שלם ולא יהיה אכזרי.
- טבילה וטהרה: מצווה לטבול במקווה בערב היום. מי שאינו יכול – יכול לשפוך על גופו תשעה קבין מים (כ-12.5 ליטר) או לעמוד תחת מקלחת רצופה כ-2–3 דקות.
- מנחה מוקדמת: מתפללים מנחה בעוד היום גדול לפני הסעודה המפסקת, ואומרים בסוף תפילת העמידה וידוי ו"על חטא" מחשש שמא יארע קלקול בסעודה.
כניסת החג ותוספת מחול על הקודש
- תוספת יום הכיפורים: מצווה מהתורה להוסיף מחול על הקודש. יש לפרוש ממלאכה ומכל חמשת העינויים מבעוד יום, לפחות 5 דקות לפני השקיעה, ויש מחמירים ברבע שעה עד עשרים דקות. חיוב זה חל בשווה על גברים ונשים.
- קבלת התענית: מי שסיים סעודתו ורוצה להמשיך לאכול או לשתות עד השקיעה, ראוי שיתנה בפירוש קודם ברכת המזון שאינו מקבל עדיין את הצום.
- הדלקת נרות: מברכים "להדליק נר של יום הכיפורים" וברכת "שהחיינו". אישה המברכת שהחיינו בהדלקה צריכה לחלוץ נעלי עור לפני הברכה, שכן בברכה זו היא מקבלת עליה את קדושת היום ועינוייו.
- בגדי לבן וטלית: מצווה ללבוש בגדים נאים ולבנים וטלית נקייה בדוגמת מלאכי השרת. מתעטפים בציצית מבעוד יום ומברכים עליה לפני השקיעה.
חמשת העינויים והלכותיהם
ביום זה אסורים בחמישה דברים מן התורה ומדברי סופרים:
- אכילה ושתייה: אסורים בכל שהוא. מותר לבלוע רוק.
- רחיצה: אסורה בין בחמין ובין בצונן, ואפילו להושיט אצבע במים אסור. רחיצה שלא לתענוג מותרת – כגון מי שנתלכלכו ידיו. בבוקר ובצאתו מבית הכסא נוטל ידיו רק עד סוף קשרי אצבעותיו. כלה תוך שלושים יום לנישואיה רוחצת פניה. כהנים העולים לדוכן נוטלים ידיהם עד פרק הזרוע.
- סיכה: אסור לסוך אפילו מקצת גופו, וכן אסור להשתמש בבושם. חולה שאין בו סכנה מותר בסיכה לרפואתו.
- נעילת הסנדל: אסור לנעול מנעל או סנדל שיש בו עור. נעלי גומי, בד וכדומה מותרות.
- תשמיש המיטה: אסור לחלוטין, ונוהגים בדיני הרחקה כבימי נדות בין ביום ובין בלילה.
חולים, מעוברות, יולדות ושיעורי אכילה
- פיקוח נפש: כל חולה שיש בו סכנה, או ספק סכנה, או שעלול להידרדר לסכנה – חובה להאכילו ואיסור חמור להחמיר על עצמו. אם החולה אומר "צריך אני", שומעים לו אפילו מאה רופאים אומרים אינו צריך.
- אכילה ושתייה לשיעורים: כאשר נקבע שחולה זקוק להזנה אך אין הכרח שיאכל כדרכו, מאכילים ומשקים אותו לשיעורים כדי שלא יצטרף לשיעור כרת:
אוכל: שיעור של 25–30 גרם (פחות מככותבת הגסה) בכל 9 דקות, ובשעת הדחק אפשר להקל עד 4–6 דקות.
שתייה: מלוא לוגמיו של החולה (באדם בינוני כ-35-40 סמ"ק), ויפסיק 9 דקות בין שתייה לשתייה, ובמקום צורך ניתן להפחית עד 2 דקות. אכילה ושתייה אינן מצטרפות זו לזו ואין צריך להמתין ביניהן.
- ברכות החולה: מברך ברכה ראשונה לפני תחילת האכילה, וכל עוד אינו מסיח דעתו אינו חוזר ומברך על כל שיעור. ברכת המזון מברכים רק אם אכל כזית בתוך כדי אכילת פרס, ומזכירים "יעלה ויבוא" ביום הכיפורים. אין החולה עושה קידוש, ואינו בוצע על לחם משנה.
- תרופות: מותר לבלוע גלולות רפואיות ללא מים, ובמידת הצורך במים מרים שאינם ראויים לשתייה.
- מעוברות ומיניקות: ככלל חייבות לצום. אם חשה ברע או שהחלו צירים סדירים וירידת מים – שותה מיד. יולדת בתוך שלושה ימים ללידה פטורה מלהתענות ואוכלת כדרכה; משלושה ועד שבעה ימים – אם אמרה "צריכה אני", מאכילים אותה.
- חינוך קטנים: פחות מגיל תשע אינם מתענים כלל. מגיל תשע ומעלה מחנכים אותם לשעות. כיום שירדה חולשה לעולם, אף בגיל אחת עשרה נהגו שמתענים רק שעות או עד חצות ולא משלימים, אלא אם הילד חזק ובריא.
סדרי התפילות, מנחה ונעילה
- מאה ברכות: כיוון שאין סעודות, משלימים את מניין מאה הברכות באמצעות הקשבה וכוונה לברכות העולים לתורה ולהפטרה, וכן בהרחת בשמים.
- סליחות וי"ג מידות: נאמרות בהכנעה, מיתון ולב נשבר. יחיד אינו אומר י"ג מידות דרך תפילה אלא קורא אותן בטעמי המקרא, ומשמיט בקשות בארמית כגון "רחמנא".
- נפילת אפיים בהשתחוויה: בסדר העבודה של מוסף כורעים ומשתחווים על הרצפה, ויש להניח מפסק (בד, טלית או נייר) בין הפנים לקרקע.
- מנחה: קוראים בתורה בעריות ומפטרים בספר יונה. כהנים אינם נושאים כפיהם במנחה.
- תפילת נעילה: שיאו של היום – זמן חתימת גזר הדין. פותחים את ההיכל ואומרים "א-ל נורא עלילה". בנוסח התפילה משנים מ"כתבנו" ל"חתמנו". שליח הציבור מזדרז בחזרתו כדי שיגיעו לברכת כהנים מבעוד יום לפני השקיעה. בסיום תוקעים בשופר, ומכריזים "ה' הוא האלוקים" שבע פעמים.
מוצאי יום הכיפורים
- תפילת ערבית והבדלה: מתפללים ערבית במתינות ואומרים "אתה חוננתנו". מוסיפים מחול על הקודש ביציאת היום.
- סדר ההבדלה: מבדילים על הכוס. אין מברכים על הבשמים (כשחל בחול). על האש מברכים אך ורק על "נר ששבת" – נר שהודלק מערב הצום ודלק כל היום כולו.
- קידוש לבנה וסוכה: נוהגים לברך ברכת הלבנה בשמחה לאחר הצום, ומזדרזים להתחיל בבניית הסוכה כדי לצאת ממצווה אל מצווה.
