בבירת אוזבקיסטן, טשקנט, נערכה קבלת פנים ממלכתית וחגיגית לציון יום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל. באירוע, שנוהל תחת חסותו של שגריר ישראל באוזבקיסטן גדעון לוסטיג, השתתפו צמרת הממשל האוזבקי – ובראשם סגן שר ההשכלה הגבוהה, המדע והחדשנות סרדור רג'אבוב – לצד דיפלומטים זרים, אנשי רוח, מדע וחברי הקהילה היהודית המקומית.
השגריר לוסטיג פתח את הערב וסקר את נתיב התפתחותה של ישראל, שהפכה למעצמה עולמית בתחומי ההייטק, החקלאות והרפואה. הוא הדגיש את המקום המיוחד שתופסת אוזבקיסטן כבעלת ברית ידידותית, וציין כי קשרי המסחר והתעופה נמצאים בצמיחה אקטיבית: כיום פועלים בישראל כ-21 אלף אזרחים אוזבקים, ולא פחות מ-30 מסעדות אותנטיות מהמטבח האוזבקי פורחות ברחבי הארץ.
"ישראל תמיד שואפת לחלוק את הישגיה עם מדינות ידידותיות", הדגיש השגריר לוסטיג בנאומו, "ואוזבקיסטן תופסת מקום מיוחד ועמוק ביניהן, כחלק מיחסים שהולכים ומתהדקים מדי שנה".
חלק מרכזי בתוכנית הוקדש לציון 34 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין המדינות.
לרגל המאורע, נערכה תחרות ציורי ילדים נושאת פרסים תחת הכותרת "34 שנות ידידות: ישראל בעיני רוחי", בהובלת האמן המוכר באבור איסמאילוב. במקום הראשון זכתה דינה אלנתנוב, במקום השני טריאל טולאולוב, ובמקום השלישי ולריה סקאייבה. האמנים הצעירים קיבלו תעודות ומתנות מזכרת, ועבודותיהם הפכו לאחד הקישוטים הבולטים של ערב החג, כשהן מציגות פרשנות חזותית מרגשת לקשר שבין שתי המדינות דרך עיניהם של בני
הדור הבא.
אחד הנוכחים בחבר השופטים סיכם את התערוכה בהתרגשות: "הילדים הצליחו להעביר בצבעים את מה שהמבוגרים מנסים לבנות במילים – גשר של שלום ואמנות".
המורשת הבוכרית: הגשר החי בין המדינות
האירוע הציב זרקור מיוחד על תרומתה התרבותית של יהדות בוכרה, המהווה מזה דורות גשר אנושי וחי בין שני העמים, ואשר בניה הטביעו חותם בל יימחה על המרקם החברתי באוזבקיסטן ובישראל כאחד:
החוויה הקולינרית: המנה המרכזית שהוגשה לאורחים הייתה ה"בחש" – הפלאו הירוק והמפורסם של יהודי בוכרה. מנה מסורתית עתיקה זו מלווה את הקהילה לאורך מאות שנים בכל חג ואירוע משפחתי, והפכה לחלק בלתי נפרד מהמורשת הקולינרית גם בישראל המודרנית. עבור חברי הקהילה הבוכרית, ה"בחש" הוא הרבה מעבר לאוכל מסורתי; הוא נושא עמו היסטוריה, מנהגים משפחתיים וזהות תרבותית ארוכת שנים שנשמרה בקנאות.
החלק המוזיקלי: הערב נחתם בהופעה מרגשת של אנסמבל כלי נגינה אוזבקיים לאומיים, שביצעו יצירות קלאסיות של ה"ששמקאם". מוזיקה זו קשורה קשר בל יינתק לאמנים והמאסטרים היהודים-בוכרים האגדיים ששימרו והפיצו אותה בעולם, ובהם לוי בבחאנוב, מיכאל וגבריאל מולוקנדוב וברנו יצחקובה. נוכחותם ההיסטורית של מוזיקאים אלו זכתה להוקרה רבה במהלך הערב, כאות להשפעתם המוזיקלית החוצה יבשות.
סגן השר רג'אבוב בירך את הנוכחים בשם הממשל האוזבקי וציין כי לשותפות הזו שורשים עמוקים: "אנו גאים בשותפות הכלכלית והאקדמית המתרחבת, ובקשר התרבותי הייחודי שיהודי בוכרה מייצגים בהצלחה כה רבה".
קבלת הפנים בטשקנט הוכיחה פעם נוספת כי היחסים בין המדינות מושתתים על יסודות עמוקים בהרבה מדיפלומטיה פורמלית וכלכלה – הם מבוססים על היסטוריה משותפת, אמון הדדי וקשר תרבותי הדוק שלא ניתן לנתק. הקהילה היהודית הבוכרית, הן אלו שנותרו באוזבקיסטן והן אלו שעלו לישראל, ממשיכה להוות את העוגן האנושי האיתן ביותר של הדיאלוג המדיני.
ציטוט: ״ישראל תמיד שואפת לחלוק את הישגיה עם מדינות ידידותיות, ואוזבקיסטן תופסת מקום מיוחד ועמוק ביניהן״
