מאת: דודי בן חמו, עורך 'מנורה'
במשך דורות שמרה יהדות בוכרה על זהותה, על מסורתה ועל הקשר העמוק שלה לארץ ישראל. מבתי הכנסת העתיקים של בוכרה וסמרקנד, דרך הקמת שכונת הבוכרים בירושלים ועד להשתלבות בני הדור הצעיר בכל מוקדי העשייה בישראל – סיפורה של העדה הוא סיפור של אמונה, יוזמה, אחריות וציונות.
אולם לצד ההצלחה המרשימה בתחומי המשפט, הכלכלה, החינוך, הביטחון והעסקים, רבים מבני העדה עדיין מבקשים לראות ייצוג משמעותי יותר בזירה הפוליטית הארצית. לקראת מערכת הבחירות הקרובה, כמה מועמדים המזוהים עם העדה הבוכרית או קשורים אליה מבקשים לעשות את הצעד הבא: לעבור מן העשייה המקומית והקהילתית אל בית המחוקקים.
בפרויקט החג המיוחד של "מנורה" הצגנו לכל המועמדים שאלות זהות: מי הם, מה הוביל אותם להתמודדות, מהו החזון הציבורי שלהם, אילו נושאים הם מבקשים לקדם וכיצד המורשת הבוכרית משפיעה על דרכם. התשובות משרטטות קשת פוליטית רחבה, אך גם מכנה משותף ברור: הרצון לשמר את השורשים, לחזק את המשפחה והקהילה ולהעניק לדור הבא עתיד טוב יותר במדינת ישראל.
עו”ד יניב בדלוב: "הגיע הזמן שניקח חלק מרכזי בהנהגה הלאומית"
מועמד מספר 15 ברשימת עוצמה יהודית
עו”ד יניב בדלוב מגיע להתמודדות לכנסת לאחר שנים של פעילות ציבורית, משפטית ומוניציפלית. הוא נשוי, אב לחמישה, מתגורר באלעד זה 27 שנים ומכהן כסגן ראש העיר. לצד פעילותו הציבורית הוא משרת כקצין במילואים בצה”ל, בעל תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר־אילן וחבר בלשכת עורכי הדין.
לדבריו, דרכו אל הרשימה הארצית נבנתה מתוך החיבור בין עולם המשפט והעסקים לבין העשייה הקהילתית בשטח. במסגרת תפקידו בעיריית אלעד נחשף מקרוב לצורכי התושבים, לאתגרי הרשויות המקומיות ולפער שבין החלטות הממשלה לבין המציאות היומיומית בערים. עבודתו המשותפת עם יו”ר עוצמה יהודית, השר איתמר בן גביר, חיזקה אצלו את התחושה כי באמצעות מנהיגות נחושה ושיתוף פעולה בין הדרג המקומי לדרג הלאומי אפשר לחולל שינוי.
החזון שמציג בדלוב נשען על שלושה יסודות מרכזיים: ביטחון אישי ומשילות, חיזוק הרשויות המקומיות ושמירה על הזהות היהודית־לאומית. לדבריו, בכוונתו לפעול להמשך חיזוק משטרת ישראל, להרחבת כיתות הכוננות והמשמרים העירוניים ולהענקת סמכויות וכלים נוספים לרשויות המקומיות לצורך הגנה על תושביהן.
ניסיונו המוניציפלי, הוא אומר, לימד אותו כי ראשי הרשויות מכירים היטב את המציאות בשטח, אך פעמים רבות חסרים להם התקציבים והסמכויות הנדרשים. לכן הוא מבקש לקדם העברה ישירה של משאבים ממשלתיים לרשויות, לצמצם בירוקרטיה ולחזק את התשתיות, הקהילה והביטחון בפריפריה הגאוגרפית והחברתית.
לצד סוגיות הביטחון והמשילות, בדלוב מציב בראש סדר העדיפויות גם את תחומי החינוך, המנהיגות והמצוינות. הוא מבקש לקדם מלגות, תוכניות מנהיגות והכשרות מקצועיות לבני נוער ולצעירים מכלל העדות והמגזרים. במקביל, הוא מדגיש את הצורך בחיזוק מערכי הרווחה והסיוע לגיל הזהב, ובמתן מענה מכבד לוותיקי הקהילה.
המורשת הבוכרית, לדבריו, משמשת עבורו מצפן ערכי. הוא גדל על אמונה, דרך ארץ, הכנסת אורחים, כבוד למבוגרים, חריצות ונאמנות לעם ולמדינה. בדלוב מציין במיוחד את פעילותו של קונגרס יהודי בוכרה העולמי, בהובלת נשיא הקונגרס מר לב לבייב, ורואה בה דוגמה לכוחה של מנהיגות קהילתית המחברת בין שימור המורשת לבין נתינה והשפעה ציבורית.
לקראת הבחירות הוא מבקש להפנות מסר ברור לבני העדה: “יש לנו מורשת מפוארת, כוח עשייה עצום ואיכויות מופלאות בכל תחומי החיים. הגיעה השעה שניקח חלק פעיל ומרכזי בהנהגה הלאומית”. לציבור הישראלי הוא מבטיח לפעול ברוח ערכי עוצמה יהודית למען ביטחון, משילות, זהות יהודית ועתיד חזק יותר לדור הבא.
יוסף אלנתנוב: "מסורת היא גחלת שאסור לכבות"
מועמד מספר 11 ברשימת ש״ס
יוסף אלנתנוב מגיע אל ההתמודדות לכנסת מתוך בתי המדרש, מוסדות החינוך והפעילות הקהילתית. הוריו עלו בצעירותם מאוזבקיסטן – מטשקנט ומבוכרה – והוא נולד בירושלים וגדל אל תוך עולמה הרוחני של יהדות בוכרה.
את לימודיו החל בישיבת "תפארת שלמה" בשכונת הבוכרים והמשיך בישיבת “פורת יוסף” בעיר העתיקה. בהמשך הוסמך לרבנות במסלול מלא, לרבות הסמכה כרב עיר, רב שכונה ורב אזורי, וכן כטוען רבני.
לצד הלימוד התורני, אלנתנוב הקדיש שנים ארוכות לעבודה חינוכית וציבורית בשטח. פעילותו התפרשה על פני תל אביב, תל כביר, קריית שלום, שכונת שפירא, אור יהודה וחולון. כיום הוא מנהל מוסדות חינוך שבהם לומדים יותר מ־600 תלמידים, וכן יזם את תוכנית “נוחם”, שנועדה לקדם בני נוער ולהעניק מענה לצעירים המתקשים להשתלב במסגרות הרגילות.
מבחינתו, ההתמודדות לכנסת איננה מעבר למסלול חדש, אלא המשך ישיר של השליחות שבה הוא עוסק שנים. לאחר שפגש מקרוב משפחות, תלמידים וקהילות ולמד את צורכיהם, הוא מבקש להביא את הניסיון שצבר אל מוקדי קבלת ההחלטות ולהפוך את ההיכרות עם השטח למדיניות ציבורית.
חזונו נשען בראש ובראשונה על חיבור ואחדות. אלנתנוב מבקש לגשר על הפערים שבין דתיים, מסורתיים ומי שאינם שומרי מצוות, וליצור שיח של הבנה וכבוד הדדי. לדבריו, זהותה היהודית של המדינה איננה צריכה לשמש מקור למחלוקת, אלא בסיס משותף המסוגל לחבר בין חלקי העם.
החינוך ושמירת המסורת עומדים במרכז סדר היום שהוא מבקש לקדם. אלנתנוב מדגיש כי חינוך איננו יכול להישאר בגדר סיסמה, אלא מחייב השקעת תקציבים, גיוס אנשי הוראה איכותיים, בניית סביבה לימודית מושכת ומתן כלים המותאמים לכל תלמיד. תשומת לב מיוחדת הוא מבקש להעניק לבני נוער שאינם מוצאים את מקומם במערכת הרגילה, כדי למנוע את נשירתם ולאפשר להם לצמוח במסלול המתאים לכישוריהם.
זהותו הבוכרית היא חלק מרכזי בתפיסת עולמו. לדבריו, יהדות בוכרה הוכיחה לאורך הדורות מסירות נפש בשמירת השבת, הכשרות, הטהרה והגחלת היהודית, גם בתקופות ובמקומות שבהם הדבר היה כרוך בקשיים ובסכנות. המורשת הזאת מחייבת, בעיניו, להעניק לעדה את הכבוד, ההכרה והייצוג הראויים לה.
אלנתנוב מבקש להיות אוזן קשבת לבני העדה ולפעול לאיחוד כל חלקיה – צעירים ומבוגרים, ילידי הארץ ועולים, אנשי תורה ואנשי מעשה. המסר שלו לקראת הבחירות הוא קריאה להתלכדות תחת בית פוליטי ורוחני המחויב למסורת ישראל, לערכי המשפחה ולהנהגת גדולי התורה. “העדה הבוכרית היא עדה שורשית ומסורתית”, הוא אומר. “עלינו לשמור על הגחלת, לחזק את האחדות ולפעול יחד למען עתיד ילדינו ומדינת ישראל”.
עו”ד אדי מורדכייב: "לעבור מעמדת השתלבות למנהיגות"
מועמד מספר 23 ברשימת ישראל ביתנו
עו”ד אדי מורדכייב, בן 41, תושב רמלה, נשוי למעיין ואב להלל, אדל ויוסף גבריאל, מגיע למערכת הבחירות עם ניסיון המשלב משפט, שלטון מקומי, פעילות חברתית וקשרים בינלאומיים.
מורדכייב הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו ותואר ראשון במנהל עסקים מהמרכז האקדמי פרס. הוא מגשר ודירקטור מוסמך ועומד בראש משרד עורכי דין עצמאי העוסק, בין היתר, בחוזים, בדיני משפחה ובחברות. לצד עבודתו המקצועית הוא מעניק סיוע משפטי בהתנדבות לאוכלוסיות מוחלשות ולאזרחים המתמודדים עם מערכות הבירוקרטיה.
בשנים האחרונות העמיק את פעילותו בזירה הציבורית. הוא מכהן כחבר מועצת עיריית רמלה ולאחרונה מונה למשנה לראש העיר. הוא יו”ר סיעה בת שני מנדטים במועצה, יחד עם שותפו אמיר טל, ומחזיק בתיקי הביטחון הקהילתי והתרבות. נוסף על כך הוא חבר בדירקטוריון החברה הכלכלית לפיתוח רמלה ובדירקטוריון רשת המתנ”סים “חוויות” ברחובות מטעם הסוכנות היהודית.
פרק משמעותי נוסף בדרכו היה כהונתו כסמנכ”ל קשרי החוץ וכיועץ המשפטי של קונגרס יהודי בוכרה העולמי. במסגרת זו ניהל תקציבים ופרויקטים בינלאומיים ופעל להידוק הקשרים בין ישראל, אוזבקיסטן והקהילות הבוכריות בתפוצות.
לדבריו, המפגש היומיומי עם תושבים ועם אזרחים הנאבקים על זכויותיהם המחיש לו כי פתרונות יסוד דורשים נוכחות במקום שבו מתקבלות ההחלטות. חזונו הוא מדינה יהודית, חזקה, בטוחה ומאוחדת, המשלבת משילות וריבונות עם שירות ציבורי יעיל, הוגנות וסולידריות חברתית.
הנושאים שהוא מבקש לקדם מגוונים: צמצום הבירוקרטיה ומעבר לשירותים ממשלתיים דיגיטליים; השקעה בתשתיות, חינוך ותעסוקה בפריפריה; תיקון מערך הרווחה והגברת השקיפות בוועדות העוסקות בגורלן של משפחות; טיפול מהיר ותקיף בתופעת הניכור ההורי; והרחבת ההזדמנויות לשירות צבאי משמעותי בקרב צעירים מערים מעורבות ומאזורים מוחלשים.
מורדכייב מבקש לקדם גם את לימודי התנ”ך, מורשת ישראל ומורשות עדות המזרח, ובהן יהדות בוכרה, במערכת החינוך. בתחום הביטחון הקהילתי הוא מתכוון לפעול להרחבת השיטור העירוני, לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות ולהחמרת המאבק בנשק הבלתי חוקי.
המורשת הבוכרית, לדבריו, היא “תבנית נוף מולדתי”. ערכי המשפחה, כיבוד ההורים, העזרה לזולת, החריצות ומוסר העבודה מלווים אותו בכל החלטה. הוא מבקש להזכיר לדור הצעיר כי גאווה בשורשים איננה עומדת בסתירה להשתלבות בחברה הישראלית, אלא מעניקה את הכוח להוביל אותה.
“לבני העדה אני אומר: הגיע הזמן לעבור מעמדת השתלבות למנהיגות פעילה”, הוא מסכם. בהשראת דברי חז”ל כי “ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת”, הוא מבקש לקדם פוליטיקה של עשייה, אחריות ואחדות – ולחבר בין השטח לבין השלטון המרכזי.
יסכה חיימוב: "לקחת את השורשים איתנו אל העתיד"
מועמדת מספר 4 ברשימת נעם לישראל
יסכה חיימוב, המועמדת הרביעית ברשימת נעם לישראל, מביאה עמה ניסיון של שנים בחינוך, בניהול, בעבודה קהילתית ובליווי ארגונים. היא נשואה לשי, קצין משטרה, אם לשלושה בנים וסבתא לשלושה נכדים, ומתגוררת כיום בשערי תקווה.
חיימוב היא הרביעית מבין עשרה ילדים. הוריה עלו לישראל מתוך תחושת ציונות עמוקה, וברוח הזאת גידלו את ילדיהם. לדבריה, כל אחיה פועלים כיום בדרכים שונות למען החברה הישראלית – בתחומי הציבור, החינוך והעשייה הקהילתית.
במהלך השנים עסקה חיימוב בניהול יישובים ומסגרות חינוכיות, ובהן פנימייה במקווה ישראל. במשך עשור התגוררה עם משפחתה בחולון, מתוכו כחמש שנים בשכונת תל גיבורים. בשמונה השנים האחרונות היא פועלת כיועצת ארגונית ועסקית עצמאית ומלווה מנהלים, ארגונים ובעלי עסקים.
העשייה הציבורית, היא מספרת, ליוותה אותה לאורך רוב חייה, אולם לאחר אירועי שבעה באוקטובר התחזקה בה ההבנה כי עליה להביא את ניסיונה גם אל הזירה הלאומית. “כשאת יודעת שיש לך מה לתת למדינה, מגיע הרגע לומר: הנני”, היא מסבירה. כאשר פנה אליה יו”ר המפלגה, חבר הכנסת אבי מעוז, והציע לה להצטרף לנעם לישראל, היא נענתה מתוך הזדהות עם החזון העוסק בחינוך ובחיזוק הזהות היהודית.
החזון שהיא מציגה הוא של מדינת ישראל חזקה, היודעת מי היא ולאן היא הולכת. בעיניה, חוסן לאומי מתחיל בזהות ברורה. היא מבקשת שמערכת החינוך לא תסתפק בהקניית ידע ובהכנה לבחינות הבגרות, אלא תסייע לכל ילד וילדה לענות על שאלות היסוד: מי אני, מאין באתי, לאיזה עם אני שייך ומהי האחריות שלי כלפי המדינה והחברה.
בראש סדר העדיפויות שלה נמצאים החינוך והזהות היהודית־ישראלית, חיזוק תחושת השייכות לעם, לארץ ולמורשת, וחיבור בין מצוינות אישית לבין עולם של ערכים. היא מבקשת להעמיק את ההיכרות של הדור הצעיר עם הסיפור היהודי ועם מורשותיהן של קהילות ישראל. לצד זאת היא מדגישה את חיזוק המשפחה והקהילה, עידוד האחריות האישית והחברתית וקידום יזמות ועצמאות כלכלית.
חיימוב היא בת לאם ממוצא מרוקאי ולאב ממוצא אלג’יראי. בעלה שי הוא בן למשפחה שחציה בוכרית וחציה תימנית, ולכן, כהגדרתה, ביתם הוא “קיבוץ גלויות קטן”. שנות המגורים בתל גיבורים חיזקו אף הן את הקשר שלה עם בני הקהילה הבוכרית.
בעיניה, המורשת הבוכרית היא הרבה מעבר למטבח עשיר. היא רואה בה מורשת של אמונה, משפחתיות, קהילתיות, כיבוד הורים ושמירה עיקשת על הזהות היהודית. המעבר לבית גדול יותר בשערי תקווה, המאפשר לארח את הילדים, הנכדים והמשפחה המורחבת, מבטא מבחינתה את אותה תפיסת עולם.
המסר שלה לדור הצעיר חד וברור: “אל תשאירו את השורשים אצל סבא וסבתא. הכירו אותם, היו גאים בהם וקחו מהם כוח ואחריות לבנות את ישראל של הדור הבא. איננו צריכים לחזור אל העבר – אנחנו צריכים לקחת את השורשים שלנו איתנו אל העתיד”.
ז׳אנה כהן: “המדינה צריכה לעבוד למען האזרח – ולא להפך”
מועמדת מספר 45 ברשימת “ביחד”
לאחר יותר משני עשורים של פעילות ציבורית ומוניציפלית, ז׳אנה כהן מבקשת לעשות את הדרך מאור יהודה אל הכנסת ולהביא לזירה הארצית את הקולות שהיא שומעת שנים מן התושבים בשטח. מבחינתה, ההתמודדות איננה יעד אישי, אלא המשך טבעי לשליחות שהחלה כבר בשנת 2003.
כהן היא פעילה חברתית ונבחרת ציבור לשעבר, שכיהנה במשך שנים כחברת מועצת עיריית אור יהודה. במסגרת תפקידיה עסקה בנושאים הנוגעים ישירות לחיי התושבים: משפחות, קהילה, אזרחים ותיקים, שירות לתושב וחיזוק מעמדן של נשים. במקביל היא פועלת לאורך השנים לקידום נשים, להעצמתן ולהרחבת השתתפותן בחיים הציבוריים והקהילתיים.
כיום היא עומדת בראש התאחדות עולי בוכרה העולמית ופועלת לחיזוק הקשר שבין בני הקהילה הבוכרית לבין החברה הישראלית, לצד שימור המורשת, התרבות והערכים שעליהם גדלו דורות של בני העדה.
לדבריה, הכנסת צריכה להיות מחוברת הרבה יותר לחיי היום־יום של האזרחים. האדם העובד משלם מיסים ואגרות, מתמודד עם יוקר המחיה, ממתין לרופאים ונאלץ לעבור מסלול ארוך של טפסים ומשרדים כדי לקבל זכויות בסיסיות. בסופו של דבר, הוא מבקש להרגיש שהמדינה רואה אותו, מכבדת אותו ומעניקה לו תמורה ראויה.
את ניסיונה בשלטון המקומי היא מבקשת לתרגם להצעות חוק, לשינויי מדיניות ולפתרונות מעשיים. “האזרח אינו פוגש את הממשלה בירושלים”, היא אומרת, “הוא פוגש את המדינה בעיר שבה הוא חי”. לכן היא מבקשת לחזק את הרשויות המקומיות, להעניק להן משאבים וכלים נוספים ולשפר את השירות הניתן לתושב.
אחד הנושאים המרכזיים שהיא מבקשת לקדם הוא הפחתת יוקר המחיה. כהן קוראת להגברת התחרות במשק, להסרת חסמים ולבחינה מחודשת של המיסוי על מוצרים חיוניים. היא מתייחסת גם לעלויות הרכב והתחבורה – אגרות, רישוי, ביטוח, דלק ותחזוקה – ומבקשת לבחון היכן ניתן להפחית את הנטל בלי לפגוע בבטיחות.
בתחום הבריאות היא מבקשת לקבוע זמני המתנה ברורים לרופאים מומחים ולבדיקות, להגביר את השקיפות כלפי המטופלים, לחזק את הרפואה בקהילה ולהפחית את העומס מבתי החולים. לדבריה, “בריאות אינה מותרות, אלא זכות בסיסית”.
נושא נוסף הקרוב ללבה הוא החינוך לגיל הרך. כהן מבקשת לקדם מודל סבסוד מדורג למשפחות עם ילדים מתחת לגיל שלוש, בהתאם להכנסה ולמספר הילדים, ולשאוף לתקרת תשלום של עד 800 שקלים בחודש לילד על פי קריטריונים שקופים. לדבריה, עלויות של אלפי שקלים בחודש מונעות מהורים לצאת לעבודה ומכבידות במיוחד על משפחות צעירות.
גם במערכת החינוך עצמה היא מבקשת לחולל שינוי: לצד ידע וציונים, להעניק לתלמידים כלים בכלכלה אישית, טכנולוגיה, חשיבה ביקורתית, אזרחות והשתלבות בעולם העבודה – ובמקביל לחזק את מעמד המורים.
כהן מציבה על סדר יומה גם את חיזוק הביטחון האישי, התמיכה בעסקים קטנים, הרחבת ההכשרות המקצועיות והדאגה לאזרחים הוותיקים ולבני משפחותיהם. מעל כל אלה ניצבת המלחמה בבירוקרטיה: פחות טפסים, פחות התרוצצות בין משרדים ויותר שירות יזום, נגיש ושקוף.
“הפוליטיקה איננה מטרה בפני עצמה, אלא כלי לשינוי”, היא מסכמת. “אני רוצה לקחת את הקולות שאני שומעת ברחובות, בבתים, בקהילה וברשות המקומית – ולהביא אותם אל שולחן קבלת ההחלטות הלאומי. הקו שמוביל אותי פשוט: פחות לשלם, פחות לחכות, פחות בירוקרטיה; יותר שירות ויותר כבוד לאזרח. מבחינתי, זו אינה רק סיסמה – זו שליחות ציבורית”.
מורשת משותפת, דרכים שונות
חמשת המועמדים בפרויקט מגיעים ממפלגות שונות ומציגים עמדות מגוונות בסוגיות המדיניות, החברתיות והדתיות. אולם מתוך תשובותיהם עולה מכנה משותף רחב: כולם רואים במשפחה, במסורת, בחינוך ובאחריות הקהילתית אבני יסוד של החברה הישראלית.
מערכת הבחירות תעמיד לבחירת הציבור מפלגות, השקפות וסדרי עדיפויות שונים. בני העדה הבוכרית יצטרכו להכריע, ככל אזרחי ישראל, איזו דרך מייצגת אותם בצורה הטובה ביותר. אך עוד לפני ההכרעה בקלפי, עצם נוכחותם של מועמדים בני העדה ומי שמחוברים למורשתה היא עדות לתהליך עמוק: יהדות בוכרה איננה מסתפקת עוד בהשתלבות ובהצלחה אישית. היא מבקשת להשמיע קול, לקבל אחריות ולהיות שותפה פעילה בעיצוב עתידה של מדינת ישראל.
